ימי החנוכה בחוצה לארץ בכלל , ובקהילות תאפילאלת בפרט , נעדרים סממנים לאומיים המאפיינים ימים אלה במדינת ישראל : חופשת לימודים , שמחת הילדים , מגוון הסופגניות והלביבות , משחקי הסביבונים , מסיבות חנוכה לצעירים ולמבוגרים והרפרטואר של שירי חנוכה : ׳מעוז צור ישועתי׳ , ׳יונים נקבצו עלי׳ , ׳סביבון סוב סוב סוב׳ , ׳נר לי דקיק׳ ועוד . מבחינה זו ימי החנוכה קיבלו שדרוג בכל הבחינות אצל קהילות תאפילאלת שכולן עלו ארצה ויחד עם התושבים הוותיקים המקומיים סיגלו את כל הסממנים החגיגיים הנהוגים בארץ . בקהילות תאפילאלת ימי החנוכה ניכרו בעיקר בנוסח התפילה בבית הכנסת , נוסח המשותף לשאר קהילות באמירת הלל והודאה של ׳על הנסים׳ , בהוצאת ספר תורה וכן ב׳מזמור שיר חנוכת הבית לדוד׳ ואמירה של פסוקים ייחודיים , לפני הוצאת ספר התורה , אשר יוזכרו בהמשך . הפרק מתאר את מנהגי החג הכלליים ואת מנהגי ההדלקה הייחודיים לקהילות תאפילאלת . עיקרו של הפרק הוא ההתמקדות במשמעות הרעיונית של החג בדרוש ייחודי לחנוכה מאת ר׳ דוד ב״ר יעקב אביחצירא זצ " ל המוהדר כאן לראשונה . הדרוש עוסק במזמור ל״ד של תהלים , ׳מזמור שיר חנוכת הבית לדוד׳ , ובהקשר...
אל הספר