בישיבה של מעלה , ובישיבה של מטה , על דעת המקום ברוך הוא , ועל דעת הקהל הקדוש הזה , אנו מתירין להתפלל עם העבריינין . כל נדרי ואסרי . וחרמי . ושבועי . [ ונדויי וחרמי ] וקונמי וקונחי וקונסי . די נדרנא . ודי אסרנא . ודי חרמנא . ודי אשתבענא על נפשתנא . מיום הכיפורים שעבר עד יום הכיפורים הזה שבא עלינו לשלום . כולהון אתחרטנא בהון יהון מופרין שביתין שביקין לא שרירין ולא קיימין . אם נדר נדרנו – אין כאן נדר . אם אסר אסרנו – אין כאן איסר . אם חרם חרמנו – אין כאן חרם . אם שבועה נשבענו – אין כאן שבועה . בטל הנדר מעיקרו . בטלה השבועה מעיקרה . אין כאן לא נדר ולא אסר ולא חרם ולא שבועה , אבל יש כאן מחילה וסליחה וכפרה כדכתיב ונסלח לכל עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל העם בשגגה . 29 לשני המנהגים יש סמך במקורות מקבילים . המנהג להטמין מיוצג על ידי מרן שו״ע סימן תרט , סעיף א , והמנהג להחמיר ולא להטמין מיוצג על ידי הרמ״א , סימן תרט , סעיף א ; ועל פי הרמ״א פסק גם ר׳ חיים פלאג׳י , מועד לכל חי , סימן טז , אות כט . הטעם לחומרא הוא שנראה כמכין בשביל חול , והטעם לקולא הוא שמכין מחול לחול , וכדי שבני אדם לא יהיו...
אל הספר