הפרק מתאר את מנהגי ראש חודש ושבת שלפניו ואת ׳ברכת הלבנה׳ . רוב המנהגים המתוארים בפרק כמנהגי קהילות מרוקו הם : נוסח ההכרזה על ראש חודש בשבת שלפניו , אי הכרזה לפני חודשים תשרי ואב , אי הזכרת המולד ועמידת החזן בלבד בשעת ההכרזה . לרוב החדשים מצמידים תארים בשעת ההכרזה , כמו : ׳טבת יהפך לשמחה׳ , ׳אדר המהודר׳ , ׳זיו אייר׳ , ׳סיון המוכתר בכתר תורה׳ ועוד . כיוצא באלו מנהג תענית בערב ראש חודש של נשים ואנשי מעשה , אמירת ׳ברכי נפשי׳ במקהלה לפני ערבית , ההכרזה הנוספת של החזן אחרי קדיש שלפני תפילת העמידה ׳ראש חודש לברכה לחיים טובים ולשלום׳ כדי להזכיר למתפללים אמירת ׳יעלה ויבא׳ , תוספת תבשיל לסעודת ראש חודש ואי עשיית מלאכה על ידי נשים בראש חודש . שחרית לפני ההלל ברכת ׳לקרא את ההלל׳ , עניית ׳כי לעולם חסדו׳ על ידי הקהל לאחר הפסוקים : ׳הודו לה׳ ... ׳ , ׳יאמר נא׳ , ׳יאמרו נא ... ׳ הנאמרים על ידי החזן , הכפלת הפסוקים ׳אודך׳ , ׳אבן מאסו׳ , ׳מאת ה׳׳ , ׳אלי אתה׳ , ׳הודו׳ ו׳אנא׳ ואמירת ׳ואברהם זקן׳ שלוש פעמים . לפני הוצאת ספר התורה קוראים ׳יהי רצון׳ המיוחד לראש חודש המופיע בתפילת החודש , בלי הקטע ׳בריך שמיה ד...
אל הספר