קידוש החודש הוא המצווה הראשונה שנצטוו בה ישראל , וראש החודש הוא המועד הראשון שנתחדש בישראל , ועל פיו נקבעים חגי השנה . לראש חודש סממנים חגיגיים השווים לימי חג ומועד , כמשתמע מן הפסוק ׳וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצצרות על עלתיכם ועל זבחי שלמיכם והיו לכם לזכרון לפני ה׳ אלהיכם׳ ( במדבר י , י ) . הכתוב השווה את ראש החודש לשאר החגים במספר קרבנות המוסף : ' שני פרים , איל אחד שבעה כבשים לעולה ושעיר עזים אחד לחטאת׳ . כבשאר החגים גם בראש חודש אומרים ׳יעלה ויבא ' ו׳הלל׳ . לפנים בישראל לא עשו מלאכה בראש חודש , והיו הולכים להקביל את פני הנביא ולשמוע דברי תורה מפיו , כנזכר במלכים א ד , כג : ׳מדוע את הלכת אליו היום , לא חדש ולא שבת׳ . בעתיד ילבש ראש החודש גם גוון בינלאומי של עלייה לרגל לירושלים , כחתימת ההפטרה לשבת ראש חודש : ׳והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבא כל בשר להשתחוות לפני אמר ה׳׳ ( ישעיה סו , כג ) . ראש החודש מיוחד משאר החגים בכך שהוא זוכה להכרזה לפניו בשבת מברכים ולאחריו ב׳ברכת הלבנה׳ , נושא הנכלל בפרק זה . בפרק זה יתוארו המנהגים של ראש חודש ו׳ברכת הלבנה׳ בתאפילאלת , ...
אל הספר