שבת תוכחה היא שבת פרשת ׳בחקתי׳ ופרשת ׳כי תבא׳ . לתוכחה של ׳בחקתי׳ ושל ׳כי תבא׳ ( וכן פרשת ׳סוטה׳ ) חששו אנשים לעלות , לפיכך נהגו לתת עליות אלו לעניים תמורת נדבה כדי להפיג את החששות ולעודד עלייה לתורה גם לתוכחה . 132 סימן אני עמרם , ראה ישראל דוידסון , אוצר השירה והפיוט , א - . 7990 133 כמנהג שאר קהילות מרוקו ( נהגו העם , עמ׳ כב סעיף י ; נוהג בחכמה , עמ׳ קמג סעיף ט ; דברי שלום ואמת , עמ׳ ; 62 נתיבות המערב , עמ׳ פח סעיף קכה ; זוכר ברית אבות , עמ׳ 49 סעיף כג , ועמ׳ 75 סעיף ט ) . המנהג לעמוד בעשרת הדיברות הוא גם מנהגם של אשכנז ותימן , אלג׳יר , ג׳רבא , תוניס , לוב , אמשטרדם , בגדאד ולונדון ( ראה קונטרס מנהגי קהילות ישראל , נספח לעטרת אבות ב ) . העמידה בעשרת הדיברות היא נושא שאין לו אזכור במקורות הראשונים . הרב עובדיה יוסף פסק בספרו יחוה דעת ח״א , סימן כט , שאין לעמוד מחשש של תרעומת המינים , שלא יאמרו ׳רק אלו ניתנו מסיני ולא שאר פרשיות התורה׳ , תוך שהוא מתבסס על אחת מתשובות הרמב״ם שפורסמה בשנת תרצ״ד . הרב שלמה טולידנו בספרו דברי אמת ושלום א , מאמר ה , מגן על מנהג העמידה בעשרת הדיברות ומביא ש...
אל הספר