שבת שירה היא שבת פרשת ׳בשלח׳ , ובה קוראים את שירת הים . שבת זו מאופיינת בכמה סממנים חגיגיים : את שירת הים אומרים בנעימה מיוחדת של טעמי המקרא , ואחריה ׳ותקח מרים הנביאה׳ בטעמי מקרא עליונים . העלייה לשירת הים בפרשת 122 כך היה המנהג בריסאני . ר׳ מימון ב״ר יעקב מלכה מתנגיר היה אומר דרשה ארוכה לפני מנחה כל שבת ( מפי ר׳ יצחק ב״ר מכלוף שטרית ) . 123 מנהגי הקריאה יפורטו בסוף החיבור . 124 כך היה גם מנהגו של בבא צאלי . ראה ישראל סבא , עמ׳ . 255 125 ראה גם בנתיבות המערב , עמ׳ צז , עמ׳ קפ . 126 כבשאר קהילות מרוקו ( נתיבות המערב , עמ׳ צט סעיף קפו ; עטרת אבות , שם , סעיף קסה ) . 127 השווה נתיבות המערב , שם , סעיף קפז . 128 כך נהג אדוני אבי תמיד . השווה נתיבות המערב , עמ׳ צח סעיף קפח , שמברכים על היין . ׳בשלח׳ אינה נכללת במכירת העליות החצי שנתית , ונמכרת לחוד אחת לארבע עד חמש שנים . את הפזמון ׳אשירה כשירת משה׳ אין שרים לפני שירת הים כבשאר קהילות מרוקו , אלא לפני עליית חתן שירה לספר תורה . בתום התפילה מחלקים בני משפחת העולה מאחיא וביצים קשות למתפללים : ביצה אחת – לכל מתפלל , ולחזן – חמש ביצים . גם בבצ...
אל הספר