החמין של שבת בעולם היהודי בכלל , ובמרוקו בפרט , נחשב לאירוע משפחתי ולנושא לפולקלור . תבשיל החמין למרכיביו באזורי המרכז במרוקו נעשה בקדרה אחת גדולה ומיוחדת לחמין . על חמין זה נתחברו קצידות מעניינות בערבית יהודית המתארות את הכנתו ואת רכיביו תוך התעכבות על כל פרט ועל כל תבלין . 28 בבלי שבת צה ע״א . 29 שראו בו תחליף להליכה לבית מרחץ ( בשיחה עם זולי ילוז מבצאר , ט׳ בכסלו תשע״ד ) . 30 השווה ישראל סבא , עמ׳ ; 240 שו״ע שם ; החיד״א שם ; נתיבות המערב , עמ׳ סו סעיף ג ; עטרת אבות , פרק יד , סעיף ח . 31 בשם ר׳ יצחק ב״ר מכלוף שטרית מריסאני . 32 ראה ישראל סבא , עמ׳ . 241 33 שמות טז , כג . 34 קצידת החמין במרכז מרוקו הוקלטה מפי ג׳ו עמאר . ואולם מנהג ייחודי בקהילות דרום תאפילאלת הוא לא לעשות את החמין לכל רכיביו בקדרה אחת , כמקובל באזור המרכז , אלא כל תבשיל נעשה בקדרה נפרדת . לפיכך מספר הקדרות הממוצע למשפחה מגיע לחמש , בנוסף לקנקני התה . וזה מעשה הקדרות ומניינן : קדרה קטנה לביצים קשות בנפרד , קדרה אחת לתפוחי אדמה אפויים / חצי מטוגנים , קדרה לבשר עם רוטב , קדרה לגרעיני חומוס וקדרה לעדשים בקיץ או לגריסי חי...
אל הספר