הכנת הלחם לכבוד שבת נעשית בידי הנשים בימי חמישי ושישי בבית המאפה השכונתי לפי תורנות ומשמרות . בית המאפה מיועד לכעשרים משפחות . מלאכת האפייה לשבת – תכונתה מרובה משאר ימות השבוע , שהרי יש לאפות כיכרות לחם לכדי שלוש סעודות , שהכול מקפידים לקיימן בלחם משנה . לפיכך מסיקים את מתקן האפייה ביום חמישי , וגם בלילה אור ליום שישי ולמחרתו במשך שעות הבוקר עבור שאר המשפחות . המשפחות נחלקות לכשש משמרות . בכל משמרת משתתפות בין שלוש לארבע משפחות . משפחות המשמרת הראשונה משכימות קום ביום חמישי , 1 ראה רמב״ם , הלכות יום טוב , פרק א הלכה א . 2 ר׳ ישראל אביחצירא היה מקפיד לקנות איזה דבר מאכל או פרות סמוך למנחה , אף שהכול היה מוכן בשפע , כדי לקיים מצוות ׳והיה משנה על אשר תלקטו יום יום׳ , ראה דוד יהודיוף , ישראל סבא , ירושלים תשס״ט , עמ׳ . 243 3 בשם ר׳ יצחק ב״ר מכלוף שטרית מריסאני . 4 הפיוט ׳מזמור שיר ליום השבת׳ לר׳ מסעוד אביחצירא , ראה להלן הפיוט המוהדר . 5 טורים . 13 – 10 6 מתקנותיו של עזרא הסופר לישראל , שיהו אופין פת בערבי שבתות ( ירושלמי מגילה , פרק ד הלכה א ) . יש קהילות במרוקו שאפו בבתיהן חלות מיוחדות ל...
אל הספר