נספח החקלאות ומשק העזר בתקופת המשנה והתלמוד

ובבית אחוזה יש מקום רב למשק עזר , לא כן בכפרים המכונסים . כאן התגוררו משפחות בבתים פשוטים , או במבני חצר שהיו בהם שותפים רבים . ספרות חז " ל מתייחסת ברובה ל " חצר השותפים " שיש בה דיירים רבים , אבל בחפירות ארכאולוגיות נמצאו טיפוסים רבים של מבנים , החל מקומפלקס גדול ובו חדרים רבים המזוהה עם אותה חצר שותפים , וכלה בבתים פשוטים שיש בהם 3 - 2 חדרי מגורים ובהם גרה משפחה גרעינית , משפחה מורחבת , או אף שותפים מספר . מכל מקום , בספרות חז " ל חוזרת ההנחה שבפועל יש למשפחה גרעינית " רגילה " חדר מגורים אחד . בספרות חז " ל אין מונח ל " דירה " הכוללת חדרים מספר ושייכת לאדם אחד . החצר הייתה משותפת , ובה התנהלו רוב חיי היום יום . כאן בישלו ואפו , כאן אחסנו פרות , וכאן היה המרחב למשק העזר שיתואר . מרחב מגורים נוסף היה הגג ששימש לארוחות , לגידול יונים ולאחסון , אך יתר המרכיבים של משק העזר לא יכולים היו להתבסס במרחב זה . בתנאים אלו לא יכול היה משק העזר להיות מפותח מאוד . תרנגולים גידול תרנגולים היה מרכיב משמעותי במשק העזר בחברה היהודית , ומן הסתם גם בחברה הלא - יהודית . התרנגולת הפיקה בעיקר ביצים , ואלו ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן

מכללת ליפשיץ