מבוא

פרשת חלה מנויה בין מצוות הכהונה ומכונה " ראשית עריסתיכם " . המונח התפרש כחובה להפריש מהבצק המיועד ללחם . בבמדבר טו יט - כ מדובר במפורש על לחם וחלה , ומכאן הסיקו חכמים שהחובה חלה רק על מאפה שהוא לחם וכעין לחם , כלומר כשחומר הגלם הוא דגנים והמאפה הוא לחם רגיל , ולא על לחמים שהם כעין עוגה ( פ " א מ " ג ) , ומצד שני נפטרו מיני מאפה שלא נועדו לאכילה כלחם . התורה מצווה לתת את ה " ראשית " לכוהנים , וגם בספר יחזקאל מד מודגשת הנתינה לכוהנים , ואפשר להבין שמדובר בכוהנים הפזורים ברחבי הארץ . ברם , ביחזקאל כ מוסבת המצווה לנתינה לבית ה ' בירושלים : " כי בהר קדשי בהר מרום ישראל ... ושם אדרוש את תרומתיכם " . גם בספר נחמיה מופיעה מצוות ראשית העריסה בהקשר לתמיכה בכוהני ירושלים . מבחינה מעשית אם מדובר בהפרשה מהבצק או מהלחם האפוי הרי שאי אפשר להגביל את הנתינה לירושלים בלבד , שכן יש לתת את החלה לכוהן סמוך לזמן האפייה , אחרת תאבד את ערכה . נמצאנו למדים שגם בספר יחזקאל וגם ספר נחמיה מדברים לקהל ירושלים , או שמצוות חלה נגררת אגב מצוות הכוהנים האחרות . פילון ( על החוקים 131 ) מציג את מצוות חלה ( – pemma α μμ ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן

מכללת ליפשיץ