תנו רבנן : חכם בנו שואלו , ואם אינו חכם אשתו שואלתו , ואם לאו הוא שואל לעצמו ואפילו שני תלמידי חכמים שיודעין בהלכות הפסח שואלין זה לזה . ( פסחים קטז ע " א ) המצווה העיקרית של ליל הסדר הנה מצוות ההגדה , כמובן . מצוות רבות ביהדות קשורות בדיבור , בעיקר בתחום התפילה והברכות . עם זאת , נראה שמצוות ההגדה שונה בתכלית . במצוות ההגדה , אין להסתפק בקריאת ההגדה בלבד - יש צורך בשאלות ובתשובות דווקא . מדוע שני תלמידי חכמים המכירים את הסיפור בעל פה , הן את השאלות והן את התשובות , מחויבים לשאול זה את זה ? מדוע אדם הנאלץ לחגוג את הסדר לבדו , מחויב לשאול את עצמו ... ולענות לעצמו ?! האין בזה חוכא ואטלולא ? מדוע אין די בקריאת ההגדה ? דומה שהגמרא מנסה לחדד את המרכיב החשוב ביותר בליל הסדר בפרט ובתהליך הגאולה בכלל - כוחה של שאלה . ליל הסדר נסוב לא רק סביב הזכות לשאול , כי אם סביב החובה לשאול . גם אם נראה שאין מי שמקשיב , חלילה , וגם אם אין מי שיענה , יש ערך עצום בעצם השאלה . יסוד זה גילה לנו היהודי הראשון - אברהם אבינו - אשר ללא כל היסוס שואל את הקב " ה : " השפט כל הארץ לא יעשה משפט ? " ( בראשית יח , כה ) ....
אל הספר