על המזמור הנאמר בפי יונה ממעי הדגה

טז , ג ) . כן מכיר המקרא " בריח נחושת " ( מלכים - א ד , יג ) ו " בריחי ברזל " ( ישעיה מה , ב ) . אגב : בריחים נזכרו רבות גם במלאכת המשכן , אלא שכאן הכוונה ללוחות מעץ מצופה שחיברו יחדיו את קרשי המשכן זה לזה ( כגון שמות לו , לא ) . מתברר שגם ליסודות הבריאה יש בריחים : לארץ ( בפסוקנו ) ולים ( " ויסך בדלתיים ים בגיחו מרחם יצא ... ואשים בריח ודלתיים . ואומר עד פה תבוא ולא תוסיף" [ איוב לח , ח - י ]) . הבריח והדלתיים קובעים גבול לים ומונעים ממנו להציף את היבשה , כמעין מחסום . המדרש ( ויקרא רבה יד , ד ) דורש פסוק זה מספר איוב כעוסק בתינוק שבמעי אמו , ורואה בבריח הנזכר כאן את המנגנון המגן על התינוק ומונע את יציאתו לאוויר העולם בטרם עת . דומה כי יש לקשר לענייננו גם את הצירוף " נחש בריח" ( ישעיה כז , א ) . ישנם בריחים שצורתם צורת טבעת והם נסגרים ונפתחים על ידי סיבוב , ונחש בריח הוא נחש בתנוחה מתעגלת , כשפיו וזנבו נפגשים , כפי שעולה מן התקבולת שבדברי הנביא ישעיהו : " ביום ההוא יפקוד ה' בחרבו הקשה והגדולה והחזקה על לוויתן נחש בריח / ועל לוויתן נחש עקלתון " ( ישעיה שם ) . אגב יש להעיר שגם " לוויתן ...  אל הספר