ההתיישבות היהודית בנגב היתה חלק ממפעל ההתישברת העברי בארץ ישראל כולה . כתוצאה מגד נתקיימו נם בה הלק מעקרונות מפעל ההתישברת בכללותו ו הישובים בנגב , כמו חלק גדול מהישובים ביתר חלקי הארץ הוקמו בכספי הלאום , את אדמתם קיבלו בהכירה מהקרן הקיימת לישראל ואת המלוות להתישבלת מכספי קרן היסוד ; אף הגורם האנושי שעמד לרשות ההתישברת בנגב היה nan לזה שהןין את ההחישבות בארץ כולה . ההבדל הבולט העיקרי בין ההתישבות בנגב והתישבות בחלקים אחרים של הארץ הנו בכר שהראשונה היתה חקלאית בעיקרה וכן נשתנתה בעיתויה רבהיקפד - מזי שבשאר חלקי הארץ . מפעל ההתיישבות העברי החדש בארץ ישראל החל בשנת 1882 ואז תיו רוב היהודים בארץ תושבי ערים . גם בהמשכו הבייא המפעל להתפתחות וגידול ערים > אילי בנגב לא הרקמה בל עיר עברית עד לשנת , 1948 עם הקמת מדינת ישראל , מבחינת עיתוי והיקף נראה כי בעוד שעד פרוץ מלחמת העולם הראשונה ב 1914 נוסדו על ידי היהודים ברחבי ארץ ישראל 44 נקודות ישוב חקלאיות הרי בנגב הוקמה בשנים אלו רק חנה אחת קטנה ברוחמה . בפרוץ המאורעות של שנת 1936 ד \ ר כבר 179 ישובים כפריים יהודיים בארץ שכללי % 24 מכלל האובליסק ; ה...
אל הספר