בפרוץ מלחמת העולם השניה ניתנה דחיפה להתפתחויות בנגב בשל היותו אזור מעבר חשוב בין ארץ ישראל , שהיתה בסיס עורפי , והכוחות הנלחמים במצרים . ההתפתחויות העיקריות היו בתחום הצבאי — בכיית מחנות צבא רבים בדרום הארץ , וכן בתחום התחבורה , בימי המלחמה נבנה הכביש הגדול המחבר את הארץ עם מצרים דרד באר שבע — ניצבה ואיסמעיליה . ב 1946 — 7 סבל האזור מבצורת והשלטונות החליטו להעסיק את התושבים ב " עבודות דחק " של סלילת כבישים למניעת האבטלה . במסגרת זו החלו בסלילת קטע מהדרר מפלוגיה לב » ר שבע , דרך חדשה מאבו סמארה לחאן ירנס וכן " כבישיהרעב " המפורסם שנועד לחבר את כבי * - עזה באר שבע עם רפיח . לקראת סוף 1947 נתבקשה המחלקה הטכנית : 7 ל הסוכנות היהודית לבדוק » ת התכניות וההשקעות בסלילת כבישים יסודיים בנגב : J מנידים — צאלים דרך שלוש הנקודות החדשות המוצעות עד חלוצה . 2 ניר עם , — שדה עקיבא — דורות — רוחמה — שובל — משמר הבבב ועד לבבי . עזה — באר 'ישבע על קי מפת התחבורה באטלס ישראל - לשנת , 1947 היו רק שני כבישים ראשיים בנגב הצפוני הסוגרים עליו ככעין מעגל , שניהם יצאו מעזה כשהאחד עובר אה באר שבע לכיוון ניצנה ו...
אל הספר