ו. נסיון התישבות אנשי הגדוד העברי בערד 2—1921

בסוף המלחמה פנו החיילים המשוחררים של הנדוד העברי אל ממשלת המנדט וביקשו קרקעות להתישבות . היתה בקרבם נטיה לבחור באדמות הממשלה שכן סברו שזו תסייע להם בהפרחת שממות הנגב וכן לפי דברי סלר t " בכוח המרץ והרצון ובאמצעות חינוכנו הצבאי ובעזרת כלי עבודה מודרניים אפשר לגבור על כל הקושי ולהפוך את כל הנגב החרב והשמם למקום ישוב וענודה . יש להניח כי מדרשי מתכוון כנראה למשרד " הכשרת הישוב " שבפתח בבאר שבע כ . 1926 הממשלה תהיה מעונ " נת בבני ; ד " בגב וישובו וחסייע לבו בעבודתנו . יצירת החיילים המשוחררים תשמש התחלת ודחיפה להתפתחות ישוב עברי גדול בארץ הנגב " , בתחילה חשבו החיילים המשוחררים על קרקעות א סיר rt באר שבע ועל קרקעות הג ' יפתליק בר & ית , אולם מזכיר הממשלה הפנה אותם " אל קרקעות הגייםתליק בערד , בשנת 1921 נאמד השטח במישור תל ערד ב 42 , 000 דונם כשהאדמה היתה מוחכרת לתושבי חברון , והוסכם עם הממשלה שהמתישבים יקנו בכסף מלא את היבול מהערבים בחלקות הנכללות בשטחם , התכנית היתה לישב בשלב ראשון 80 איש , כשלכל מתישב יוקצו לסתות 200 דונם ( אם יימצאו מים ) , הקמת מושבה עברית על כל צרכיה הכלכליים והתרבותיי...  אל הספר
הוצאת ספרים אריאל