בי 28 במאי 1918 הגישו אהרלן אהרונסרן ויצחק וילקבסקי לוועד הצירים רו "ח מביקור בנגב . בתחילתו מדגישים הם כי סיורם לא כלל את השטחים הגדילים של אדמה בתולה אך טוריה בסביבות באר שבע . בשטח המישור והשפלה הדרומית מצאו אדמה טובה לעיבלד חקלאי מודרני בכלים חדישים , האדמה עמוקה ברובה והרכבה הכימי והטבעי סוב מאה הטוריות הפנימית שלה מספיקה להוצאת תבואות בשסע על ידי עבודה רציונלית , החקלאות תלויה בעיקר בגשמים הקפריזיים למרות שיש סימנים לשכבת מי תהום עשירה . הם העריכו שבדרום היבול מוגבל ויש שבת שובע אתת מתיד , 4 אחת בינונית והיתר שנות בצורת . בחלק גדול מן האזור בל ביקרי מצאו כי לטחלת שליש מאדמת כל כפר היתה בור ובכמה אזורים אף % , 90 — 60 עובדה שנראתה להם כבזבוז רב ומסקנתם שהמלחמה היא אחד מגורמים . כשיש גשם היבולים טובים אולם אינם עולים על 500 ק " ב חיסר . או שעירה להקטאר ( 10 דונם ) לעומת 2 , 300 ק " נ להקטאר בבךשמן למשל . הם מביאים דוגמאות של אזורים שהפכו פרודוקטיביים " בעיבוד בעל " , למרות היותם ארידיים או סמי ארידיים במדינות מרכז , ודרום מערב ארה " ב , בדרוםי אפריקה , באלסטרליה , בתוניס , באלגיירי...
אל הספר