ספר זה , במו כל ספר על הסוציולוגיה של ישראל , עמד בפני אתגר כפול : להפיק מן המקרה הישראלי מסקנות כלליות המתאימות למגוון של חברות ולעמוד על " חרדה של ישראל . אולם כאן נוספה מטלה שלישית : ללמוד על החברה הישראלית מתוך הקונפליקטים שבין חלקיה . גילה הצעיר , ממדיה המצומצמים , האינטנסיביות , הסכנות הקיומיות , מפגש התרבויות , האמונות והמנהגים - כל אלה מבליטים את השסעים בחברה הישראלית , הגדרנו שסעים כמכפלה של פערים תרבותיים ואינטרסים סותרים . השימוש בביטוי " מכפלה " מבטא את ההכרה שבין שני מגזרים שאין ביניהם גם ניגוד אינטרסים וגם פער תרבותי לא ייווצר בדרך כלל שסע , מסקנה כללית שבייה מתייחסת להבחנה בין שסעים חופפים , המחזקים זה את זה , לבי ! שסעים חותכים ( צולבים ) - הממתנים זה את זה . השערת יסוד זו הסבירה טורח רחב של ממצאים . נסתפק כעת בשתי דוגמאות : א . השסע בין יהודים וערכים בישראל הוא החמור שבשסעים משום שהוא חופף במידה רבה לשסע בין ישראל לפלסטינים ולעולם הערבי כולו . ב . על אף אי השוויון הגובר בתחום הכלכלי אין כמעט '' מלחמת מעמדות '' בישראל . אם יש מעמד הפועל באורח שיטתי למען האינטרסים שלו , ...
אל הספר