פרק ד ערבים בישראל - אזרחות מנוכרת (בהשתתפות עארף עלי)

מסקנה זו אינה עולה בקנה אחד עם מסקנתנו בדירן על התבדלות הדדית , כנראה יש כאן הבדל בין מרחק קוגניטיבי ( " האם אתה רואה קבוצה x כקרובה או רחוקה ממך " ) וכץ מרחק חברתי ( " האם תסכים לקבל למשפחתך " . ") . המרחק הקוגניטיבי נובע בעיקר מהבדלים תרבותיים , כפי שכבר נאמה ואילו הנבונות למגע חברתי קשורה למגוון של אינטרסים , של ניסיון חיים ושל עובדות דמוגרפיות . האם נישואים מעורבים הם בני קיימא ? האם יש מספיק מקומות עבודה ואזורי מגורים חד לאומיים ? גורמים אלה לוחצים על הערבים יותר מאשר על היהודים , ומגבילים את יכולתם להימנע ממגע חברתי עם יהודים . שוני זה עשוי להסביר את ההבדל בין הסימטריה שבמרחק חברתי לבין חוסר הסימטריה שבהתבדלות . נאתר עתה את הפרופילים הדמוגרפיים של מידת ההסכמה לחברות עם יהודים בעזרת ניתוח רב משתני של עץ תשובות . הבורם המבחין ביותר בפרופיל החברות הבלתי פורמליה הוא מידת הדתיות : החילונים פתוחים יותר לחברות קרובה עם יהודים מאשר הדתיים > ו , < 14 < 3 מאחר שהדת מעצבת את ההתנהגות בתחומים רבים ומעסיקה את מאמיניה בטקסים ומנהגים מגוונים , נוצרת תחושת שוני בין האדוקים בדתם לבין בני דתות אחר...  אל הספר