אמנון גת אחרי אשפה הם מקרר להכרת התרבות החומרית ואורח החיים של אוכלוסיות שונות . הכו נמצאים בדרך כלל סמוך ליישובים ומעידים על קיומם , גם אם שרי-דיהם נעלמו ברבות השנים - כך הוא המקרה של אתרי האשפה ממלהמת העולם הראשונה ב ' צפוךמערב הנגב . אתרים אלו שימשו את המהנות , הבסיסים רהמוצבים הבריטיים במהלך החדשים . 1917 nn > x 31 : 1 pn כשהחזיה עברה צפונה והמחנות ננטשו , נותרו אתרי האשפה עדות יחידה כמעט לקיומם , לאתרי האשפה היה תפקיד חשוב בשמירה על איכות החיים של החיילים בקו החזית ובמחנות , והם זכו על כן להתייחסות מיוחדת . בספר הזיכרונות של גרן מור ( , ( John More קצין בריטי בדוויזייה ה 53 ( הוולשית ) . הוא מתאר כס & רו את שגרת החיים של החיילים במחנות ובמוצבים ואת הבעיות התברואתיות אתם התמודדו : למעלה י שברי בקבוקים , פקקים , פיסות נייר רפיררת תמר מפריחים , שנאספו באתרי פסולת . מחלות זיהומיות , כינים , זבובים ועוד . כדי למזער מפגעים אלה הוקדשה תשומת לב רבה לתנאים הסניטריים , ובין היר 1 ר לטיפול באשפה שפונתה למקומות מרכזיים , שם נשרפה ונקברה . כן הוטלו עונשים על חיילים שהשליכו אשפה שלא במקומות ...
אל הספר