בעיית משתפי הפעולה והפקעות הקרקע אחרי מרד החורבן נמסרו אדמות שהופקעו למקורבי השלטון שהיו ברובם נכריים מאוכלוסיית הערים היווניות , או פקידי שלטון רומאיים שהגיעו מרומא . מגמה זו התעצמה לאחר מרד בר כוכבא אשר גרם להגירה גדולה של נכרים ולהתנחלותם בקרקע . במסכת מועד קטן נרמז מעט על המאבק להגנה על קרקע הלאום , ובנספח זה בכוונתנו להרחיב בכך מעט . במאבק הלאומי עסקו רבים וטובים , ולא נותר לנו אלא לסכם את עיקרי הדברים ולהאירם מזווית הראייה של פירוש המשניות . השאלה המרכזית היא האם לפנינו מדיניות הלכתית שהוכתבה משיקולים הלכתיים טכניים או מאבק לאומי -אגררי על השליטה באדמות הארץ . בפועל הועברו האדמות שהופקעו לידי משתפי פעולה , ואלה זכו בנחלות קרקע נרחבות . המאבק עמם נשא , אפוא , אופי משני של תחרות כלכלית בין חקלאים זעירים לבין בעלי קרקעות עשירים . חכמים עוסקים במקביל גם במניעת מכירה של אדמות לגויים , וכאן כבר מדובר בנכרים שהיו לאו דווקא עשירים . חכמים אינם מבחינים בין נכרים עשירים לבין נכרים שהם חקלאים זעירים . הווה אומר , המאבק היה בעיקר לאומי והשיקול החברתי-כלכלי רק הצטרף אליו . עבורם היו ההשלכות ע...
אל הספר