שוב ניכר בסיפור עיקרון " העולם ההפוך " שהרי תפיסת התלמוד את העיוור מעידה על גישה עמדה לפיה " עיוור חשוב כמת " ( נדרים סד , עב ) . האם האמירה הזאת מרמזת לחשכה שבה נתונים חייו של העיוור בדומה לחשכה המיוחסת למוות ? ואולי מתייחסת האמירה ליכולתו הקוגניטיבית של אדם ולא ליכולתו הפיזית , כמי שהדברים מונחים לפניו , אבל הוא עיוור מראותם ? הרואה , לעומת העיוור , מחונן בהבנה וביכולת התבוננות . בהיפוך לכך , רק הסומית , כאמור , היא בעלת הראייה האמיתית והיא אף תינוקת יתומה , כלומר , מצויה בתחתית המדרג החברתי – נקבה , ילדה , חסרת משפחה , סומית . ייתכן , כי עגנון בחר בדרך זו לבטא את ביקורתו כלפי הנורמות החברתיות שקנו להן אחיזה במהלך הדורות בחברה היהודית . הדירוג החברתי נקבע על פי העושר , המעמד , הלבוש , ההתנהלות החיצונית , אך כל אלו אינם אמורים להוות קני מידה למעלתו האמיתית של האדם היהודי . הדרישה להתעלם מן החיצוניות , לקבל את הנקלים והבזויים על פי מעלתם הפנימית , היא בגדר אידיאל חברתי , שקשה מאוד ליישמו ( יסיף , . ( 427 - 426 : 1994 התינוקת הסומית דומה במידה מסוימת גם לדמות הנביא העיוור במיתולוגיה היו...
אל הספר