לעוֹלם דּרוּשׁוֹת רזוֹת וּזריזוֹת שׁיּנקּוּ אוֹתוֹ מאבק , שׁיּעלימוּ כּתמים , שׁיּקרצפוּ אריח ֵ יקרמיקה משׁמּנים מבּשּׁוּל – העוֹלם תּלוּי בּהן . יונית נעמן , מתוך השיר " דיוקן של עובדת ניקיון " 3 כשקראתי את שש השורות הראשונות בשיר של יונית נעמן נזכרתי ב " מישהו " של ויסלבה שימבורסקה . זה ש " מטאטא בידו " ( גבר ? אישה ?) , העושה סדר כלשהו " אחרי כל מלחמה , " ומכין את העולם להתחלה חדשה – של שלום או של המלחמה הבאה ? אצל שימבורסקה אי אפשר לדעת , אך ניתן לשער כי המשוררת הפולנייה ההומניסטית מציעה לנו גישה אופטימית לקיום האנושי . למלחמה יש סוף , ו " מישהו , " אולי אפילו זה שהצית אותה , גם כיבה את האש והחזיר את שגרת השלום . משסיים , " שכב עם שיבולת בין שיניו " ובהה בעננים . אמא שלי הייתה נתקפת בבולמוס של ניקיון וסדר דווקא לפני כל מלחמה או בזמן מלחמה . למשל בתקופת ההמתנה ב , 1967 או כאשר אחי גויס ביום הכיפורים , אוקטובר , 1973 בשתיים בצהריים , למלחמה בחזית המצרית . היא לא הפסיקה לקרצף את הרצפה המבהיקה , לנגב אבק בלתי נראה ולסדר את הארונות המסודרים למופת , עד שהוא הופיע אחרי למעלה מחודש שבו לא...
אל הספר