מלחמת יום הכיפורים קטעה באחת את תהליך האזרוח והייתה , כפי שכותבת הסוציולוגית הפוליטית חנה הרצוג , נקודת השבר שבה נחשפו נשים בישראל באופן החד והמובהק ביותר למקומן במבנה החברתי הישראלי . בתקופת המלחמה ושירות המילואים הממושך שלאחריה התברר " פתאום " שלא נמצאו נהגות אוטובוסים שהיו יכולות להחליף את הנהגים המגויסים , מכיוון שנשים לא התקבלו כחברות בקואופרטיבים של דן ואגד . חלוקת התפקידים המגדרית מומחשת היטב בדוגמה הבאה מתוך מאמרה של הרצוג : בשעה שהתחבורה הציבורית שותקה כמעט לחלוטין המשיכו בתי הספר , שבהם הועסקו יותר מורות ממורים , להתנהל כרגיל למן השבוע השני למלחמה . נשים שהודרו ממערך המלחמה ומפיקוד העורף ניתבו את תחושת התסכול שלהן לפעילות התנדבותית נשית במהותה , כמו סריגת כובעי צמר לחיילים וביקורי פצועים , ובפעילויות המזוהות עם " רגישות אמהית " . הלאמת האמהות העמידה מחסומים גבוהים בפני התרחבות הפמיניזם 6 סוגיית השתתפותן של נשים במועצות מנהלים הועלתה לראשונה בפומבי בדו " ח ועדת ראש הממשלה למעמד האישה בראשות אורה נמיר ( . ( 1979 בהמלצת הוועדה נפתחה ב 1980 משרה של יועצת ראש הממשלה למעמד האישה ....
אל הספר