פרק שני "מות האל" ואפשרות התפילה

מן החוק [ ... ] אפשר לומר כי ניצשה אץ במעין שמחה מבעיתה אל המבוי הסתום [ ... ] מטרתו המוצהרת היא , להפוך את מצבו של האדם בן זמננו לבלתי נסבל [ ... ] מותו של אלוהים לא השלים דבר , ואין לשאת עובדה זו אלא אם כן מכינים תחיית המתים [ ... ] אכן ידע , כי אין היצירה אפשרית אלא בקצה תחומה של הבדידות , וכי אדם יחליט ליטול על עצמו מאמץ מסחרר זה , רק אם מתוך מצוקת נפש שאין למעלה ממנה ייאלץ להסכים לכך או למות . אכן , מות האל הוא טראומה , אך טראומה זו הכרחית בעיצובם של חיי יצירה . אבל דווקא בהיותו טראומה ופצע מדמם , הוא מלמד על עצמתה של התשוקה המטפיזית . מות האל אינו מכלה תשוקה זו – הוא נאבק בה ועמה כדי להופכה ליסוד מכונן של חיים החותרים להיות אלוהיים . לאקאן כותב : " אם בעבורנו האל מת , הרי הטעם לכך הוא שתמיד היה מת , וזה מה שפרויד אומר . מעולם לא היה האב קיים מחוץ למיתולוגיה של הבן , או במילים אחרות , הוא לא היה קיים מחוץ למצווה המצווה , שלפיה על האב להיות נאהב , ובדרמה של ייסורי הצליבה ( passion ) המגלה כי יש תחייה לאחר המוות " . להערכתי , פרשנות זו לקויה ואינה מביאה בחשבון את ההבדל הגדול בין הבי...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן

מכון שלום הרטמן