"עד דלא ידע": השיח הקרנבלי סביב חגיגות הפורים

גם האישה תפסה סוף סוף את מנדל וגררה אותו לרבנות . מנדל כבר היה שיכור למדי , אבל בראותו את השלט " רבנות " הוא מנסה לברוח באמרו " הן על ביקורי הראשון כאן הנני מתחרט " . אלא שאשתו מכניסה אותו בכוח פנימה – בדיוק כשהרב דורש שם מכולם להסיר את המסכות ולהביא עדים . כל אחד משני הגברים האחרים מנסה לשחד את מנדל שיעיד דווקא לטובתו , אבל משמוסרות המסכות מתגלות טעויות הזיהוי וכולם חוזרים לבני זוגם המקוריים . שני הזוגות הצעירים מחליטים להינשא ברבנות , וכן משכנעים את אשתו של מנדל לסלוח לו ומנדל צוחק וצוחק ( קלוז אפ על צחוקו , סיום ) . בין הקטעים המציגים את עלילת הסרט שולבו גם תצלומים דוקומנטריים של העדלידע וקרנבל הפורים בתל אביב . למרות זאת , הוצגה העדלידע בסרט באופן שאינו מוכר משום מקור היסטורי אחר : מדובר בקרנבל של ממש , שבו כמעט הכול מחופשים – מרביתם במסכות המכסות את הפנים – ובגילופין . האלכוהול והמסכות מאפשרים לחוגגים לנקוט מעשי שטות , כמו חתונות בזק וגירושי בזק , שלא היו מעלים על דעתם לעשות בכל מקום או זמן אחר . כל החוגגים שאינם עסוקים במין השני ( בחיזור אחריו או דווקא בהתחמקות ממנו ) , עסוקים בר...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב