"חג חילוני ודמוקרטי"

הקשר בין הלאומיות היהודית ובין הפולקלור לא זכה עד היום להבלטה במחקר , שהדגיש דווקא את היחס העוין לפולקלור היהודי מצד כמה אינטלקטואלים מרכזיים כמאפיין את גישתה של " התרבות העממית הרשמית " . אבל , למעשה , לא הייתה העמדה ששללה את הפולקלור כה חד משמעית , ויעידו על כך הצלחתם של כתבי יום טוב לוינסקי , ספר המועדים ואנציקלופדיה להוי ומסורת , העניין האינטלקטואלי הרב שעוררה חברת " ידע עם " שנוסדה בשנות השלושים , ואולי עוד יותר מכך – העובדה שהגוף הידוע כיום בתור " החברה ההיסטורית הישראלית" נוסד מלכתחילה בתור " החברה הא " י להיסטוריה ואתנוגרפיה " , וכן העובדה שאחד הגיליונות הראשונים של כתב העת ציון יוחד דווקא למנהגי הפורים בעדות ישראל , בעקבות שאלון מפורט שפורסם בעיתונים ובמקומות אחרים . בדומה למיכאיל בחטין , וכמו מהנדסי התרבות הסובייטיים , צמחו מהנדסי התרבות הציוניים בסביבה תרבותית שהעריצה את " העם " הפשוט וראתה בפולקלור מקור לחיוניות תרבותית . 324 ; Davis 1978 , pp . 163 - 171 ; Davis 1987 , pp . 119 - 123 ; Chartier 1988 , p . 115 ; . Burke 1987 , pp . 182 - 204 לביקורת ראו . Hayman 1983 3 ראו ...  אל הספר