במבט לאחור קשה להבין את כוח המשיכה התיירותי העצום של הקרנבל . אמנם הפרובינציה פלשתינה לא הייתה משופעת באירועי בידור , ובכל זאת , גם תומכיו הנלהבים של הקרנבל לא ראו במיצגים , בשעשועים ובשאר תוכני הקרנבל מעלות אסתטיות מרובות . וכך , למשל , כתב אלתרמן בנוגע לתאורה בצורת קרוסלה : " חוסר הטעם המפליא שהובא לידי ביטוי ביצירה אנונימית זו לא הרגיז אף אחד מן המטיילים פעורי העיניים שצבאו על עריסתו של הקרנבל הנולד . וזה היה לי אות ראשון כי על תל אביב שורה מצב רוח של חגיגיות סלחנית . " מדבריו של אלתרמן אפשר להבין כי כוח המשיכה של הקרנבל אינו נעוץ בהישגים האמנותיים והאסתטיים שלו דווקא , אלא במשהו אחר . ואכן , במקום אחר עימת אלתרמן בין עצמת החוויה הסוחפת של העירוניות ובין נקודת המוצא הפרובינציאלית של עולה הרגל . מדובר באחד הטקסטים המפורסמים ביותר שעניינם חגיגות הפורים , הלוא הוא השיר " הוא והיא על הגג " , שנכתב כדיאלוג והושר מעל בימת " המטאטא " ב 1933 במסגרת רוויו סטירי , כשהגבר פותח כל בית והאישה מסיימת : מעפולה באנו הנה יחד / ברכבת יום שישי / יש לי דג מלוח וקרחת / ותסרוקת לראשי / – ועלי שמלת שבת /...
אל הספר