העולים לרגל

כדי להמחיש את הטענה שלפיה הייתה תל אביב מרכז עלייה לרגל בפורים , יובא להלן לוח ובו הערכות מספריות של הקהל שהשתתף בקרנבלים ביחס לשיעור אוכלוסי העיר והמגזר היהודי בארץ ( לוח . ( 1 מניתוח הלוח עולה שכבר בשנים הראשונות , בתקופת קפא " י , היה הקרנבל אבן שואבת למבקרים מחוץ לעיר , שככל הנראה באו בשלב הזה מיפו ומן המושבות . בתקופת קק " ל ( 1928 - 1925 ) ניכרת קפיצת פתאום כמותית , ואמנם בשנת 1926 דווח לראשונה בעיתון הירושלמי דאר היום על נהירה לתל אביב לקראת חג הפורים , כשבירושלים נמכרו כרטיסים מראש לנשפי אגדתי . עד 1928 נשמרה יציבות מספרית ( מן הסתם בגלל המשבר הכלכלי שהתחולל בשנים אלו ) , ולמן , 1929 במעבר לתקופה שבה הופקדה העירייה על ארגון הקרנבל , החל גידול מהיר ויציב בכמות המבקרים בקרנבל , שעלה בהרבה על שיעור הגידול השנתי של אוכלוסיית תל אביב . בתקופת השיא של הקרנבל החלה אפוא הצפיפות להעמיד בעיה של ממש , ואף דווח על פציעות מחמת הדוחק ברחובות . מכך ברור שבמהלך ימי הפורים אכן שימשה תל אביב מרכז ארצי של עלייה לרגל . כבר באמצע שנות העשרים באו לתל אביב אלפי אורחים ותיירים , ויש דיווחים על מחסור ב...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב