רטרוספקטיבה כרונולוגית

תפיסת הזמן הליניארית שהוצגה כאן ליוותה את התפתחות הנשפים כמעט מתחילתם , כפי שראינו . אבל לקראת אמצע העשור השלישי של המאה ( בזמן שבו בא למעשה קיומה של המסורת המומצאת לסופו – עדיין בלי לדעת זאת ) החלו להתפתח תפיסות רטרוספקטיביות אחרות . הפובליציסט יליד הארץ ובוגר הגימנסיה " הרצליה " , אורי קיסרי , עסק באופן מסיבי ברטרוספקטיבה בעניין נשפי הפורים . קיסרי הראה יחס אמביוולנטי של משיכה ודחייה כלפי הנשפים , שהוא ראה בהם אתר נהנתני וקל דעת להבניית זהות לאומית . ברשימה שפורסמה לקראת פורים 1935 קשר קיסרי בין הנשפים ובין אירועי תל חי , שאירעו , כזכור , בי " א באדר תר " פ ( . ( 1920 ברשימה הוצג דיאלוג בדיוני שניהל עם אדם ברחוב בנוגע לחוויית הפורים בשנת , 1920 שנסב על ביטול הנשפים עקב הידיעות מן הצפון ועל החג ש " התקלקל " . וכך סיפר האיש לקיסרי : " אני זוכר ... זוכר את השנה הראשונה ... באתי עם חברי מחיפה ... לכל אחד מזודה ... ובכל מזודה בגד מיוחד , תלבושת מסכה ... " לדבריו , כמה שעות לפני תחילת הנשף באולם ראינוע " עדן " פשטה לפתע הידיעה שהכתה בתדהמה את כל הציבור , והנשפים בוטלו . אותו אדם סיפר כי מא...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב