בנשפי הפורים נוצרה תרבות שבצורתה , באופייה ובתכניה הייתה קפיטליסטית וקוסמופוליטית על פי כל אמת מידה . המסרים הלאומיים , אם אמנם היו מסרים שכאלה , לא הופצו בנשפים באמצעות הטפה מפורשת , אלא בעיקר על ידי ההשתתפות ב " אמנה החברתית " באמצעות התרומה הכספית לקק " ל . ואולם , האם אכן מדובר בחגיגה א לאומית ? כבר ראינו כי הנשפים עוצבו באופן המזכיר את חוויית החיים בעיר ; אותה חוויה שקיבלה ביטוי נרחב בספרות היפה של המאה התשע עשרה ובכמה מסורות סוציולוגיות והגותיות שבמרכזן עמד המושג " ניכור " . וכאן עלינו לשאול : באיזה מובן אפשר לדבר על חוויית ניכור בנשפים ? ובעקבות הטענה שלפיה משמשים הנשפים אתר מרכזי של הבניית זהות ציונית , יש להוסיף ולשאול : האם ייתכן שחוויית הניכור העירוני היא אלמנט מרכזי באידאולוגיה הציונית ? למעשה , צריך לדייק ולומר שעומס הגירויים בנשפים עוצב כהגברה מכוונת של חוויית הניכור העירוני . אין מקורות המצביעים על כך שחוויית הניכור המוכרת מן הספרות הענפה על חיי הכרך המודרני אמנם הייתה מרכיב נכבד בחוויית החיים העירונית בתל אביב עד לקראת סוף התקופה הנדונה כאן , שנת . 1936 למרות התפתחותה ה...
אל הספר