תחרויות

מבחינת הבניית המרחב בנשפים וכיוון המבט שתוארו עד כה , נמצא המדיום התחרותי יוצא דופן . כדי ליצור תחרות אפקטיבית , יש לרכז את מבטו של הקהל לכיוון אחד , לצמצם רעשי רקע , ולבודד את המתחרים באופן שיאפשר להם חשיפה מקסימלית לעיני הקהל – בדרך כלל אגב שימוש בבמה , מה גם שלעתים היו הזוכים 1 " יפו ותל אביב " , הארץ ז ' שבט תרפ " ו , . 22 . 1 . 1926 לחותם שטבעה על הזיכרון הקולקטיבי ראו למשל כרמיאל , 1999 עמ ' ; 9 עזריהו , 2005 עמ ' . 71 בתחרות נקבעים בהצבעה " דמוקרטית " של רוכשי הכרטיסים ( דווקא אצל אגדתי הופקדה ההצבעה למן 1926 בידי ועדת " מומחים " ) . ואכן , תחרויות התלבושות היו חלק אינטגרלי מן הנשפים עוד בשלב הקהילתי , שבו שימשו הללו אמצעי שליטה של המארגנים בקהל : הן עזרו להגדיל את כמות המחופשים בנשף ולשוות לו אופי " עממי " ; הן סייעו ב " חינוך " הקהל ל " טעם טוב " ; וכמו כן , הפרסים היו פרסים חינוכיים , כמו אסופת שיריו של ביאליק וכדומה . התחרויות אפוא , לפחות ברובד המודע של המארגנים , היו אמצעי לחיזוק אלמנט ה Bildung בנשפים . ככלל , נשמרה תבנית שלטת זו גם בתקופת המנדט , והתחרויות נועדו לדרבן א...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב