אף שהנשפים תוארו עד כה מנקודת מבט חווייתית , ובלי להידרש לשיח הסובב אותם , מרכזיותם של נשפי הפורים בתרבות העברית ( כפי שנראה בפרקים הבאים ) נובעת בעיקר מן האופן שבו דיברו עליהם , ובראש ובראשונה – משיח המסורת סביבם , כלומר מתפיסתם כמסורת מומצאת . המסורת בעלת העצמה הרבה ביותר שהומצאה במסגרת נשפי הפורים – הן בפן הסימבולי , מבחינת השפעתה על הזיכרון הקולקטיבי עד היום ; והן בפן התרבותי הממשי , מבחינת מהירות תפוצתה בכל רחבי העולם היהודי – הייתה , למעשה , תחרות בחירת " אסתר המלכה של נשף הפורים – בחירת היהודייה היפה והטיפוסית ביותר בתל אביב שתתאים למלא את מקומה של אסתר מן המגילה . אסתר זו תהיה מלכת נשף הפורים ומלכת התהלוכה שתעבור ברחובות תל אביב בחג הפורים " . תחרות זו הייתה שכלול של תחרות התלבושות הרגילה , שלתוכה שולבו הן אלמנטים " מסורתיים " , השייכים למסורת הגדולה של בחירת מלך הקרנבל או רב פורים ; הן אלמנטים בידוריים , שהיו שעתוק מודע של תחרויות מלכת היופי שהחלו לתפוס תאוצה באותה העת בצפון אמריקה ובמערב אירופה ; והן אלמנטים קרנבליים מרכזיים שנלקחו מהקרנבל הדרום אירופי .
אל הספר