מבוא

ה " קרנבל העברי " שהתרחש ברחובות תל אביב בכל פורים בשנות העשרים והשלושים של המאה העשרים – ושאולי זכור כיום יותר בכינוי " עדלידע " , שהומצא בשנת – 1932 היה למעשה האירוע הציבורי הגדול ביותר בתרבות העברית החדשה . עם השנים משך הקרנבל קהל רב יותר ויותר , עד שבעדלידע של 1935 נרשם מספר שיא של קהל : לפי הערכות שונות , השתתפו בו כמאתיים וחמישים אלף איש – כשמניינם של כל אוכלוסי העיר לא עמד על יותר ממאה אלף איש , ומניין היישוב היהודי כולו עמד על לא יותר מארבע מאות אלף איש . הקרנבל תפקד כמעין " מדורת שבט " של המגזר היהודי בתקופת המנדט ( גם באמצעות כמה סקנדלים ) . היה ברור כי אירוע זה הולך ומתגבש כמרכיב מרכזי ביותר בתרבות העברית המתחדשת , ורבים היו גאים על יכולתו של היישוב הצעיר לפתח מסורת יציבה ובעלת משקל . והנה , עם התקרב חג הפורים של שנת 1936 נפוצה השמועה בעיר : השנה לא תהיה תהלוכת עדלידע . אמנם גם בשנים 1920 ו 1930 בוטלה התהלוכה , אבל אז נבע הדבר ממאורעות תל חי וממאורעות תרפ " ט ; ואילו הפעם לא הייתה כל סיבה נראית לעין לביטול החגיגות , חוץ מאזלת ידה של העירייה . ואכן , ביקורת עזה נמתחה מכיווני...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב