דוגמה לבחינה מחודשת של מצווה ממצוות התורה לאור מרכזיות הכלל אפשר למצוא בהצעתו של אונא להעריך מחדש את מצוות תלמוד תורה . כרבות אחרות , מצווה זו כוונה אל הפרט , ואונא פותח את עיונו בנושא באשרור מגמה זו במקורותינו : מאמר הדן בייעוד החברתי של תלמוד תורה ובמשמעותו של הלימוד בחיי חברה יהודיים , עלול להיתקל מראש בהסתייגות ואף בחוסר הבנה . מה לתלמוד תורה ולעניני חברה ? הרי רגילים אנו לראות בתלמוד תורה את המצווה בהא הידיעה , הפונה לפרט , שעיקרה חובת גברא . רבים הם מאמרי חז " ל המסבירים ומדגישים את החשיבות של לימוד תורה , תוך ביסוסו על חובת הפרט להיזקק לו ולהתמסר לו , תוך הבלטת משמעותו לאדם מישראל כנושאה ומגשימה של היהדות תוך ציון הזכות שההתעסקות בתורה מקנה לו . בעשותו כך , ובהדגשה יתירה על כך שבדברי חז " ל תכליתו של לימוד התורה היא בעיצוב חיי הפרט מתגלה אונא כהוגה מודרני אשר בוחר מבין המסורות השונות תוך מגמה לעצב תיאוריה חדשה שתהלום את מגמותיו האידיאולוגיות . הוא מצהיר אפוא שהוא איננו מעוניין בבחינה מחקרית של מכלול התרבות התלמודית בשאלת לימוד התורה , אלא מבקש להסתכל עליה באור אחר ולבחון את האפש...
אל הספר