בעקבות ההכרה כי ראוי שהמבנה השוויוני של הקבוצה יהיה הבסיס לבניית החברה היהודית ההלכתית החדשה מתעצבים מחדש היחסים שבין הציבור לנציגי הסמכות הדתית , ומשתנה מקומם של החכם , של מוסד הרבנות ושל מוסד הישיבה . תחילה השתנה מקומו של הרב , וזאת כחלק ממגמת השינוי שאפיינה את הציונות הדתית ביחסה אל דגם המנהיגות הדתית . מן המפורסמות הוא שהציונות הדתית הקלאסית דחתה את מודל המנהיגות הכריזמטית שבמרכזה עומד הרב ומדריך את צאן מרעיתו בכל תחומי החיים , הפרטיים והציבוריים . לעומת מודל הכריזמה שהופיע בחוגי הרב קוק , דגם המנהיגות המיוחל שאימצו מייסדי הקיבוץ הדתי מתבסס על מודל ההכרה הגורס שמה שמקנה סמכות לרב איננו השראה מיסטית או עליונות אונטולוגית , כי אם ידיעותיו בהלכה וראייתו אל נכון את המציאות שהוא חי בה . אימוץ מודל זה עמד ביסוד בקשתם לקריאה מחודשת של יסודות החיים לאור ההלכה , ולא פלא שהוא נתקל בהתנגדות נמרצת מצד הממסד הרבני . ממודל זה צמחה ביקורת נוקבת על אותו הממסד , ובראשו הרבנות הראשית . פוסק ההלכה , לפי הוגי הקיבוץ הדתי , איננו מכהן באינסטנציה חיצונית לקבוצה ויתערב באורחותיה לכשיידרש , אלא הוא חלק אי...
אל הספר