פרק ה ערכים סוציאליסטיים והתחדשות דתית

אחת השאלות המרתקות מן הבחינה הסוציולוגית והעיונית היא כיצד התאפשר המפגש בין העולם היהודי – דתי – ציוני לבין האידאולוגיות הסוציאליסטיות בנות המאה התשע–עשרה , על גוניהן השונים ? כמה גורמים הפכו את המפגש הזה לבלתי – אפשרי לכאורה . ראשית , גורם הדת . הסוציאליזם בעל האוריינטציה המרקסיסטית נטה לאתאיזם ולשלילת הדת : האמונה בעולם הבא , כך נטען , מחלישה את התנגדות העם למדכאים ומביאה אותו לידי השלמה עם הסבל . להתנגדות לדת תרמה העובדה שזו לא תמיד התייצבה במלחמת המעמדות לצדו של המנוצל . היחס לדת היהודית היה חשדני עוד יותר לנוכח הצהרותיו של מרקס כי היהדות קרובה אל הקפיטליזם וכי היהודים הם עם של מתווכים וסוחרים . שנית , הגורם הלאומי : הסוציאליזם המרקסיסטי היה בעל נטיות קוסמופוליטיות : הוא בז לרעיון הלאומיות וחתר למהפכה שתביא לידי שלטון הפרולטריון בעולם כולו . תפיסה זו לא הלמה את תפיסתם הלאומית של החלוצים הדתיים . לא פלא אפוא 1 הביקורת המרקסיסטית על הדת נוגעת בעיקר לעיצוב דמותו ותודעתו של האדם ולהיותו שרוי בעולם תודעתי מפוצל ומנוכר . ראו רוטנשטרייך , יסודות . על יחסו של מרקס ליהדות ראו קרלבך , מרקס ו...  אל הספר