הדילמה השנייה נוגעת לטיב היחסים שבין האדם לבין המסגרת הקיבוצית . אחד הרעיונות העולים מתוך המסורת הליברלית הוא שיכול להיווצר ניגוד בין חירות לשוויון , ולעתים השוויון מושג מתוך צמצום החירות . יש אפוא להבחין בין התייחסות שוויונית לבני אדם , שהיא התייחסות רצויה , לבין הפיכתם לשווים באמצעות התייחסות לא שוויונית 40 אונא , הקהילה החדשה , עמ ' . 124 השוו עם דבריו : שותפות של אמת , עמ ' . 244 41 אונא , הקהילה החדשה , עמ ' . 144 החשש של אונא מפני הסתגרות יתרה מופיע כבר בכתביו הראשונים , ואולם הוא ראה בפעילותם הפוליטית של נציגי התנועה תריס בפני הפיכתה של התנועה לכת . מן הקטע הבא עולה שאונא מודע היטב לסכנות הכרוכות בהתבדלות מוחלטת ולהכרח להיות מעורב בזירה הפוליטית הכללית : ' ' הקבוץ הדתי , הרואה את עצמו לא רק כנושא החלוציות הלאומית כי אם בעיקר כתא לחברה הסוציאליסטית המתהווית , רוצה להיות – כפועל יוצא מתפיסתו התרבותית–חברותית – מדינית – גורם בעצוב דמות הישוב והמדינה . על אף פעילותו הישירה , שהיא מכוונת לבנין תאי החברה , הדורשת את מרבית כוחותיו , אין הוא יכול להסיח את דעתו או להיות אדיש כלפי ההתרחשו...
אל הספר