1.2 הקבוצה כחברה לא–תכליתית

בעתות משבר נדרש האדם לבחון את זהותו ולברר את דרכו : יש נסיון ההולך ונשנה בחיי אנוש : כל מצב חדש בו נתון האדם חוזר ומעלה על סדר היום את בעיות מהותו , ולעתים בצורה בוערת ביותר , בין שיש להן קשר ישיר עם המצב החדש בין אם קשר כזה איננו . עצם החדוש שבמצב עשוי לא רק לפתוח פצעים שכבר הגלידו , כי אם אף לערער יסודות איתנים . והדבר מסתבר , שכן חיי אדם הם פונקציה של הסובייקטיבי והאובייקטיבי , של האישיות והכוחות החיצוניים גם יחד , והכוחות החיצוניים כאילו שואפים לפגישה עם עצם עצמיותו של האדם . נדמה שמשבר זה , שבו עולה בציבוריות הישראלית שאלת נחיצותם של הקיבוצים והצורך להוכיח את חיוניותם לחברה הכללית – משבר זה נתפס בעיני רבים בתנועה הקיבוצית כחשיפה של מערך כוחות חדש , וההרגשה היא שאכן יש כאן ערעור יסודות איתנים . אונא יודע היטב מהו צו השעה , ובתהליך פרשני נועז הוא מבקש להציג את תעודת הזהות של הקבוצה ואת עצמיותה . בתהליך זה הוא בוחן מחדש את מושגי היסוד של החשיבה הציונית החלוצית ומשווה להם משמעות מחודשת . אונא מציג טיעון המורכב מכמה שלבים , והצד המשותף לכולם הוא הרטוריקה של האישיות המבליטה את ה ' חיים ...  אל הספר