אחת הסכנות האורבות לכל צורת חיים המתנה את ההצטרפות אליה במסד אידאולוגי היא ההסתגרות מפני החברה הכללית והקצנה לא מורגשת של העמדות ; או במילים אחרות – היהפכות לחברה סגורה . סכנות אלו היו גלויות וידועות לאונא , ולצד דרישותיו להינזרות מפיתויי החברה הצרכנית הוא התריע מפני ההסתגרות . במאמר שבו הציע את חמשת יסודות החינוך של הקיבוץ הדתי הוא הבהיר את היסוד החמישי : המציאות שלנו בארץ הקטנה ועוד יותר המציאות בחברה הסגורה , מחנכת לצרות האופק . יש איפוא חשיבות מכרעת בחנוך להכרה , שאנו חלק מן הישוב וחלק מכלל האומה . אל תהא הגולה בעיני הילד כדבר אקזוטי . ידע הילד שגם הגולה שייכת לנו , והוא שייך לה . המתח המתמיד בין הפנים לחוץ בהגותו של אונא התגלם באחד הפולמוסים הנוקבים שידעה התנועה הקיבוצית , הפולמוס בנוגע לשאלה האם הקבוצה היא דרך או מטרה . בתקופת עליית ההמונים בשנות החמישים של המאה הקודמת ניסרה ביקורת על החברה הקיבוצית מן הפנים ומן החוץ , והועלתה השאלה האם ראוי שזו תמשיך ותתקיים קיום אוטרקי , או שעליה להצטרף ולתרום למאמץ – העל לקליטה מוצלחת של מאות אלפי העולים על ידי התרתה של עבודה שכירה במשק הקיבוצ...
אל הספר