מחדש את תודעתו . על תובנה זו הוא חוזר פעמים רבות ומדגיש שהקבוצה נדרשת כדי להביא את היחיד לידי מילוי ארבעת התפקידים הנצרכים לעם הבונה את מולדתו : תיקון הפרט , תיקון הכלל , הגשמת הסוציאליזם והגשמת החלוציות הלאומית . הבחירה בחיי קבוצה אינה שרירותית , אלא מספקת צורך שהתעורר אז בקרב הציבור ומציעה חלופה כוללת : הקבוצה היא ניסיון חברתי נועז ... משמעותו האמיתית של הניסיון נקבעת בכך אם יצירה חברתית זו עונה אמנם לאיזה צורך עמוק וחריף של התקופה ; וכן , אם השפעתו מספיקה כדי לכוון את הדור הזה ואת הדורות הבאים – אם לחיוב אם לשלילה . עמדה זו מאפיינת את הגותו של אונא : מצד אחד , היא מקדמת את האידאולוגיה הקיבוצית ורואה בה את אחד הפתרונות לבעיות האדם והחברה ; ומצד אחר , היא משאירה פתח לביקורת . בשל החשש מקיצוניות ומטוטליות , מחשבתו נעה בין ההתגייסות האידאולוגית לבין ההיסוס וחיפוש המידתיות . בהמשך ניווכח לדעת שלא פעם האידאולוגיה הצרופה והכרוכה בקונפליקט מפנה את מקומה לחשיבה פרגמטית המעדיפה את הוויתור . 65 אונא , בשבילי המחשבה והמעשה , עמ ' . 69 - 68 66 אונא , שותפות של אמת , עמ ' . 330 בין השיטין מצטיירת...
אל הספר