תחילתן של המהפכות החברתיות והפוליטיות הגדולות באי – נוחות מהקיים , בתחושה שסדר הדברים אינו בדיוק כפי שהיה צריך להיות . גם אם אפשר להמציא הסברים לתסיסה המולידה את המהפכה , לא התבונה הטהורה ונימוקים רציונליים הם הכוח המניע שביסוד הערעור על הקיים והתביעה לשינויים – הכוח הזה מקורו בעולם הרגשות . הציונות כתנועה לשחרור אומה , אף היא מתוארת בשדה הסמנטי של המהפכה , וכבר העירו רבים שהציונות הסוציאליסטית , שטמנה בחובה דיאלקטיקה של מרד ויצירה , של חורבן והתחדשות , אף היא נשענה על העדר סיפוק מן הקיים . גם להגות הציונית –דתית לא הייתה תודעת המרד זרה כל עיקר ; אף היא נבנתה על הצורך לפעול , ולא להישאר בעמדה פסיבית ולהיכנע אל הנתונים . המרד פעל במישורים שונים : מרד בהצטמצמות של היהדות לתא הקהילתי , מרד בסמכות הרבנית ובכריזמה הדתית , מרד בחיי מיעוט בתוך סביבה תרבותית זרה ואף עוינת – וכל זאת כדי ליצור מסגרות אנושיות , חברתיות ותרבותיות חדשות . התודעה המהפכנית של הציונות הדתית , ובכללה הקיבוץ הדתי , לא צמחה בחלל ריק ; גורמים רבים פעלו בערבוביה והביאו את הוגיה לידי ניסוח המשנות והמניפסטים הראשונים בעלי מס...
אל הספר