' לתהות על זהותך היהודית , הרי זה כבר לאבדה . אך עם זאת הרי זה עדיין לדבוק בה , שאלמלא היית דבק בה לא הייתה השאלה עולה . בין הכבר הזה לעדיין הזה משטרטט הגבול המתוח עד תום כחבל שלאורכו מטפסת וניגפת יהדותם של יהודי המערב ' . כפי שהוצג בפרקים הקודמים , אונא פיתח בעקביות לאורך השנים משנה ציונית דתית מגובשת מאוד המקיפה את מרבית הנושאים שהעסיקו את הוגי הציונות הדתית . ואולם ייחודי הוא גורלה של הגות זו : משנות השבעים של המאה העשרים היא נעשתה עמדה אופוזיציונית לעמדות המקובלות ולמציאות במדינה , ואזהרותיה היו בבחינת נבואה שהגשימה את עצמה . ברבות הימים הלכו והתממשו חששותיו של אונא מהתפתחויות לאומניות , מהקצנות אידאולוגיות , מהגברת השיח המשיחי , מהתפלגויות בתוך הציבור הציוני – דתי ומהעמקת הפערים בינו ובין הציבור החילוני . תפיסת הציונות הדתית כתנועה מאוחדת ומאחדת , הדואגת לשלום העם ולפתרון הבעיה היהודית – ישראלית התנפצה אפוא אל מול איבוד תמימות הדעים בנושא דרכי החינוך הדתי ובנושא גבולות הארץ . במאמרו משנת 1985 ' שיקום הציונות הדתית , כיצד ? ' אונא מציע מצע רעיוני משותף לכל פלגי הציונות הדתית ובכך ה...
אל הספר