אנשי הציונות הדתית אף הם חשו שבעטיה של שותפות זו הם נאלצים לוותר על עמדות היסוד שלהם ועל האפשרות לחידוש הריבונות על מרכיביה המרכזיים : הדמוקרטיה , החלוציות והתרומה לעם . השותפות הייתה פורמלית גרידא , ללא תכנון ופיתוח של אסטרטגיית שיח שתאפשר להתגבר על משקעי העבר , לקיים דיאלוג אמתי ופורה , והעיקר – לפרוץ אל הציבוריות הישראלית בכללותה : כיום הזיווג אשר שמו ' החזית הדתית ' הפך לגורם שמכריח אותנו מדי פעם בפעם להתחשב בדעות שאינם שלנו בקביעת עמדתנו , ודבורנו הוא דבור של מי ששמו בפיו מלים שאינו רוצה לאמרן . אנו נוטשים למעשה את שיטתו המסורתית של הפועל המזרחי האומרת , שאין לחפש את ההצלחה בדרך הקיצונית , ושאין השעה שעת שמאי ה ' דוחף באמת בנין שבידו ' כי אם שעת הלל ה ' ענוותן ' , שאינו נופל משמאי באהבתו ובמסירותו לתורה ולמסורה אלא שמצרף אליהן את האהבה לעם ישראל ואת האחריות כלפי האומה כמות שהיא . 49 ביאל , הציונות כמהפכה ארוטית . 50 אונא , בשבילי המחשבה והמעשה , עמ ' . 248 אונא הביע כבר מן ההתחלה את ספקותיו הרבים בנוגע לאפשרות לחולל שינוי כלשהו בעמדת החרדים ולהביאם לידי פתיחות אל האתוס הפוליטי המו...
אל הספר