2.3 גיוס בנות לצה"ל

כגון ריבונות וסדרי חברה , ואפשר בהחלט להתבסס על מסורות פוליטיות אחרות ולקבוע חוקה חדשה . ואולם נדמה לי שמצב זה אינו פרי הלקונה ההלכתית ומחדל המערכת בלבד , אלא חלק אינטגרלי של המהפכה הציונית הדתית , שכן זו ראתה הכרח ביצירת מרחק מן הטקסט המקודש ומסמכויות ההלכה כדי להצמיח את התחייה . תפיסת החוקה כטקסט חלופי לחוקה המקודשת והתרחקות מודעת מזו לא יכלו אפוא להתקבל בעולם החרדי , הדוגל בכוליות התורה ובחובה להיצמד להוראותיה בכל עת ומצב , ללא קשר להשתנות הזמנים . אשר למוקד המיניות : התחייה והשבת הריבונות כללו שינויי עומק במבנה ובארגון של העם היהודי והביאו לידי סיגול ערכים ונורמות חברתיות חדשות , כגון שוויון , עבודה , חלוציות ושותפות לעשייה . חוקרים אחדים תיארו את המהפכה הציונית כמהפכה ארוטית וגופנית המעמידה את הגוף במרכז . חוגים מסוימים , ואף הערבים תושבי הארץ , ראו באקטיביות של האישה במפעל החלוצי מהפכה מינית . לא נטעה אם נקבע שביחס של העולם החרדי אל גיוס בנות לצה " ל נפגשות שתי פרדיגמות מיניות המוצגות כמנוגדות ; הבנות – חיילות מתויגות על ידי תיוגים וסטריאוטיפים צבאיים של הדקדנטיות המינית המאיימת ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן