1. אחדות העם ומדיניות ההכלה

רעיון אחדות העם , כותב אונא , נולד בתגובה לפלגנות ולהתבדלויות השונות בקהילות היהודיות במאה התשע – עשרה , תחילה בהונגריה ולאחר מכן בגרמניה בבית מדרשו של הרש " ר הירש . שורש המחלוקות – התפשטות הרפורמה ; זו זכתה לתמיכת השלטון בהונגריה וסיכנה את סמכויותיה ואת המשך קיומה של הקהילה האורתודוקסית . בעקבות זאת נטו ראשי הקהל והרבנים להקים קהילות נפרדות , ונסללה הדרך לפסילת אנשים , תנועות ורעיונות . ' אגודת ישראל ' ) שנוסדה בתרע " ב ( נהגה כך כלפי ' המזרחי' ) שנוסדה עשר שנים קודם לכן ( ומתחה ביקורת על השתתפות ' המזרחי ' בתנועה הציונית , שכן זו נעדרה כל לגיטימציה דתית . בתקופה זו התרחשו שינויים משמעותיים רבים בחיי העם היהודי : גם התארגנויות פוליטיות וממסדיות חדשות וגם אטומיזציה גאוגרפית של הקהילות היהודיות ; והקהילה היהודית הלכה והתפוררה . על הרקע הזה צמחה הציונות הדתית , ומשימתה המרכזית הייתה להביא לידי איחוי פלגי העם השונים , הישן והחדש , מתוך ' הרגשה ששלימות העם נתונה בסכנה ... הם הבינו כי מצב העם תובע להעמיד בראש את עניין אחדות האומה והדבר מחייב אותם . הם כאילו שמעו את הצו שיש לשים קץ להתפצלות...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן