״בטרם״ – כלפי מקום אחד

ב״בטרם״ מתעצמת הפואטיקה האימפרסיוניסטית ומתקדמת לקראת שיאה ב״אצל״ . קו העלילה כבר מטושטש למדי , ועל הקורא לעמול כדי לעקוב אחר המתרחש . העלילה מופרעת תדיר על ידי תיאורים הנקלטים על ידי הגיבור המסיט את נפשו מן המתרחש סביבו בפועל , אל המראות שעינו קולטת או הנתונים בזיכרונו . מעשה הסיפר הוא בעל אופי אסוציאטיבי ובעל מבנה אפיזודלי , גם אם באופן מתון יחסית עדיין . כבשני הסיפורים הקודמים נפתח ״בטרם״ בבוקר אביבי ובשמץ של תקווה לבאות , אך רק לכאורה . הגיבור אוריאל אפרת מצפה לתשובה חיובית המאשרת לו מימון ל״הוצאות דרכו״ כדי שיוכל לשוב לבית הוריו , לשם הוא מתגעגע אחרי שקיבל מכתב מאביו . הוא נמצא בקיוב , בביתה של אירינה ואסיליובנה המכלכלת אותו כל עוד הוא עונה על צרכיה בהיעדרו של בעלה . למרות הנוחות מתחילה לתקוף אותו די מהר ״הוויה טורדת״ אשר הולכת ומתעצמת ומשתלטת עליו במלואה עד סוף הסיפור . את הכסף הדרוש לו לנסיעה משיג עבורו חבר , והוא אכן עוזב את ביתה של המטרוניתא ויוצא לדרך . דרכו עוברת במספר תחנות , וכל תחנה היא שלב נוסף המעמיק את ייאושו , שבו הוא נתון ממילא כבר מלכתחילה . נפתלי 161 על ה״צהוב״ שבס...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן