״בחורף״ – פגום מגלגול (ספרותי) קודם

יצא מתחום חיים אחד , ולא נכנס לתחום חיים חדש , וברור לקורא שלבית הוריו אינו יכול לחזור . גיבור ״בחורף״ גם הוא למעשה מצוי ״בין התחומים״ , אלא שבסיפוריו של ברנר מרחף מעל קונפליקט זה רובד נוסף – השאלות הקיומיות שהן הן הראשוניות . ועם זאת , הגיבור של ברנר לעולם יבחר בחיים . ולא רק מפני שכמו תלושים רבים לפניו הוא אינו אמיץ דיו ואינו מסוגל להוציא מחשבות אבדניות אל הפועל , אלא מפני שהוא בוחר בחיים ומכיר בכך שבכל מצב של מצור וצוקה טובים החיים מן המוות , גם כאשר מול המוות יש אופציה של שיגעון : ״בתורתי נמצא פסוק כזה : ׳ראה הנה לפניך דרכיים : האחת על כרחך והשניה לרצונך – יציאה מדעת ומיתה בידי עצמך . ובחרת במוות ! ׳ ואני , מה רחוק אני מן הצעד הזה ! ״ פאיירמן לא יבחר במוות , אבל הוא אכן משתגע . מבחינה עלילתית הסיפור מסתיים בסוף פרק לד כשהוא שומע קולות ורועד כמוכה כלבת : חי חי חי ... אני צוחק צחוק קל [ ... ] צחוק שהוא דומה לקולו של כלב שוטה , צחוק פנימי שבפנימי , וכולי רועד רעידות קדחת ... הוי איזה רגע קרב אלי , איזה רגע שחור משחור , איזה רגע שלא ידעתי עוד כמוהו מעולם ... ואני חרד מפני הרגע הזה ... ...  אל הספר