״וידויו של איש משכיל – אביעזר״ מאת מ"א גינצבורג

הספר ״וידויו של איש משכיל – אביעזר״ , שראה אור בווילנה , תרכ״ד ( , ( 1864 פורש את קורותיו של המחבר מילדותו ועד גיל שש עשרה בלבד : חינוכו בחדר , משפחתו , ארון הספרים האסור , נישואי הבוסר בגיל צעיר , מבוכת האין אונות של ראשית נישואיו , חיי הסבל לצד אשתו , ותהיותיו בענייני הדת והחיים . אמנם , כפי שצוין , בשל העובדה שהיצירה מסתיימת מן הבחינה הביוגרפית בגיל כה צעיר הרי שלא ניתן לקבוע כי מדובר ב״תלוש״ של ממש , אך ביצירה זו יש כמה היבטים ההופכים אותה להכרחית כאשר באים לבחון את גלגולם של כמה מוטיבים מרכזיים המופיעים אחרי כן בסיפורת התלושים . כך , למשל , בפתח הספר מבחין המחבר בין חובותיו של כותב ביוגרפיה על אנשי שם , לעומת הכותב את סיפור חייו שלו . לסוג הראשון , הוא סבור , על המחבר ״לבור לסיפורו אנשים מצוינים אשר זכו לשם על פי כוחות נפשיהם הגדולות , או על פי מקריהם הנפלאים לבחור בתבונה ובחקר את כל היקר והנשגב בעתות חייהם [ ... ] ״ , כלומר , לבחור מתוך אירועי החיים של המושא את האירועים המופתיים והמכובדים יותר . זאת לעומת האוטוביוגרפיסט : לא כאלה חובות הסופר המספר את תולדות נפשו – זעלבסטביאגראפיע...  אל הספר