״בית המועצות הגדול״

בסיפורים דוגמת ״באר השוק״ קשה לדעת אם דמותו של תלמיד חכם או של צדיק נועדה להבנות סיפור מעשה מרהיב או שסיפור המעשה הוא רק תירוץ לדבר על האיש . לדמויות היסטוריות ובדויות , כגון ר׳ חיים והצדיק הנסתר , קסם רב . אולם אין כלי טוב יותר להחזיק את הקסם הזה מסיפור מעשה , מיתוס . לא מיתוס ישן אלא מיתוס חדש , כזה שעשוי לדבר אל הקורא המודרני , לזעזע אותו , לחתור תחת שגרת חייו ושגרת מחשבתו , לאלצו לגלות מחדש את עצמו , את זיכרונו , את ההיסטוריה . ואם המחבר מדבר לא אל הקורא הבודד אלא לקהילה שלמה ומתאר את חייה ותולדותיה של קהילה שלמה , הרי שהכרח הוא שהמיתוס הקהילתי החדש ישאף ליצור תודעה קהילתית היסטורית חדשה . או לתקן את זו הקיימת , כפי שהצדיק הנסתר היה מתקן תנורים שבורים . התנור השבור הוא זהות שבורה . וזהות שבורה היא לא עניין אישי אלא מיתוס אישיותי על הטרגדיה ההיסטורית של הקהילה . טרגדיה זו עומדת במרכז סיפורים רבים של עגנון , בייחוד בסיפורי עיר ומלואה . הסיפור ״בית המועצות הגדול״ הוא אחד הקשים , הכואבים ביותר בספר , וגם בו לא ברור , אם העלילה קיימת רק בשביל המשל , או המשל משמש כ״תפארת״ סיום מחרידה . א...  אל הספר