״איגרא רמה״, "הרב טורי זהב ושני הסבלים שהיו בביטשאטש"

הרעיון של ידע אישי בא לידי ביטוי גם בסיפור ״איגרא רמה״ : תלמיד חכם ושמו ר׳ משולם איגרא ״כבר בילדותו ראו הכל שלבו מלא חכמה . בן שש שנים ראה אותו הבעל שם טוב והעיד עליו שהוא מן הנשמות החדשות שעדיין לא היו בעולם , אבל זקני בית מדרשנו אמרו , לא כי אלא אדרבא , מן הנשמות הישנות הוא שלמדו תורה מפי משה״ ( . ( 204 ואם לא די בכך , מוסיף המספר ומציין כי גם בבגרותו לא ארגן ר׳ משולם את חכמתו בקורפוס ידע פורמלי , אלא קבע את הסביבה שבה חי לכלי השיח שלו , לעתים באופן אקראי לחלוטין : ״מתוך ספריו אין גדולתו ניכרת כל כך , לפי שהדברים רובם מקוטעים , שמחמת שהיו חידושיו באים בגבורה וכשהיה יושב וכותב לא היה מרגיש שמקצתם כותב הוא על הנייר ומקצתם על השולחן״ ( . ( 205 – 204 באותו הסיפור מסופר על חכם כפרי אחד שלא הוסמך לרבנות כלל אך שימש כרבם של הכפריים . כשנודע על כך לרבנים , עלה זעמם והם שלחו שמש להביא אותו למשפטם . ״מצאו עומד ברפת וגורף מתחת רגלי הבהמה כשהוא מלובש בעורה קצרה ומצנפת של עור הטלה בראשו כבן כפר״ ( . ( 205 כמובן , כשהרבנים התחילו לתחקר את הכפרי הם גילו ״שבן תורה הוא [ ... ] ומצאו [ ש ] ראוי הוא לה...  אל הספר